גזר דין בתיק ת"פ 7063-08-11

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של התפרצות לדירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ( 2 אישומים); גניבה לפי סעיף 384 לחוק ( 2 אישומים); וכניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ( 2 אישומים).

על פי האישום הראשון, בתאריך 25.4.10 בין השעות 02:00-05:30 התפרץ הנאשם לדירתה של סוזן פרץ במשק 14 במושב עין שריד באופן שפתח את חלון המטבח, ונכנס לדירה (להלן: "הדירה") בכוונה לבצע גניבה.

באותן נסיבות נטל הנאשם מהדירה מכשיר טלפון סלולארי שהיה מונח על השולחן בחדר בו ישנה דבורה פרץ, זאת ללא הסכמת הבעלים, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול זאת מהבעלים שלילת קבע.

במעשיו המתוארים, נכנס הנאשם ושהה בישראל כשאין בידו אישורי כניסה ושהייה בישראל.

על פי האישום השני, במועד ובמעמד המתוארים באישום הראשון, התפרץ הנאשם לקרוואן הסמוך לדירה באופן שפתח את חלון הקרוואן (להלן: "הקרוואן") ונכנס לתוכו בכוונה לבצע גניבה.

בנסיבות אלה, נטל הנאשם מהקרוואן טלוויזיית LCD  שהייתה תלויה על הקיר, וזאת ללא הסכמת הבעלים צפורה פרץ, במרמה, ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול הדבר מהבעלים שלילת קבע.

במעשיו המתוארים, נכנס הנאשם ושהה בישראל כשאין בידו אישורי כניסה ושהייה בישראל על פי דין.

2.         לאחר הרשעתו, ביקש הנאשם לצרף ת.פ 17688-11-12 (שלום נתניה), בו הודה בפני כב' השופטת ציגלר ביום 24.12.12, ועל כן הורשע אף בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; , התפרצות למגורים לבצע גניבה לפי סעיף 406(ב) לחוק;  ו גניבה לפי סעיף 384 לחוק.

על פי המפורט בכתב האישום המצורף, אביעד כתר (להלן: "המתלונן") מתגורר בבית קרקע ברחוב שרה מלכין 25 בנתניה (להלן: "הדירה").

ביום 9.9.12 בשעה 4:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם, שהינו תושב האזור, אל הדירה, פתח את חלון חדר השינה בדירה ונטל ארנק שהכיל 1,500 ש"ח שהיה מונח אותה עת בצמוד לחלון, כל זאת בלי הסכמת המתלונן, במרמה, ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון לשלול תכולתו שלילת קבע.

בנסיבות אלה, משהבחינה בו חברתו של המתלונן, קפץ הנאשם מהחלון מטה כשהארנק בידו, ונמלט מהמקום.

במעשיו המתוארים, נכנס הנאשם לישראל בלי שהחזיק היתר כנסיה ושהייה, התפרץ למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, וכן ביצע גניבה.

3.         בטיעוניה לעונש, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הינו יליד 1981, שמעשיו נועדו לפגוע ברכוש הזולת ולשלול אותו מבעליו, באופן הפוגע בסדרי החברה ובביטחון הציבורי.

הנאשם נכנס לבתים בעוד המתלוננים שוהים בהם, וכך עלולים היו להתפתח אירועים אלימים.

            בנוסף, הנאשם ביצע את העבירות בהיותו שוהה בלתי חוקי בישראל.

הפנתה לטווח הענישה של נאשמים שהינם שוהים בלתי חוקיים עם עבירות דומות, כאשר ברע"פ 5494/10 אחמד חושיה נגד מדינת ישראל (טרם פורסם) -הושתו 28 חודשי מאסר, וברע"פ  2491/10 דמריה עדאל נגד מדינת ישראל (טרם פורסם)- הושתו 24 חודשי מאסר.

לצורך קביעת מתחם הענישה יש להפריד בין האישומים, כאשר המתחם ביחס לכל אישום הינו 12-24 חודשים.

מגיליון הרישום הפלילי עולה כי לחובתו של הנאשם מספר הרשעות רב בעבירות רכוש ושהייה בלתי חוקית, הופעלו בעניינו מאסרים מותנים שהוטלו עליו, אך הנאשם שב ומבצע את אותן עבירות לאחר שמשתחרר, נכנס ויצא מבתי הסוהר.

תופעת הפריצות והגניבות לדירות מגורים גורמות נזק כלכלי רב, לפגיעה בפרטיות בדיירים, ולפגיעה בביטחונם, וכאמור לא פעם מתפתחים אירועים אלימים בעבירות רכוש מזוג זה.